<h1>ארחות חיים הלכ' יום הכפורים סימן ל'</h1>
<h2>דף לו:</h2>
כתב א' מן המפרשים מקובל אני מפי גדולים שהוידוי הנכון והנראה יותר בין ליחיד בין לצבור בין לש"צ הוא הוידוי המקוצר המסודר בסדר זה אבל חטאנו אנחנו ואבותינו ועוינו ופשענו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו וכו' בשלשה לשונות אלו חטאנו ועוינו ופשענו כולל אדם כל מה שצריך להתודות השגגות והזדונות והמרדים ודי לנו בכך אין לנו להוסיף על אלו וכך היה מתודה כהן גדול בסדר עבודה לא היה מזכיר בגידה וגזילה וגניבה וחמס וטפול שקר ושאר הלשונות כי ענין הוידוי מספיק בזולתן ועוד שיש לו קבלה של אמת שאין האדם צריך לפרוט את החטא דהלכה כר"ע מחבירו בכל מקום חוץ מן המקומות שחולק עם ר' אליעזר ולזה נוטה דעת הב' העתים שכתב בחבורו ז"ל איצטריכינן לפרושי האי דנהוג עלמא למימר אבל חטאנו ועל שחטאנו כולהו באלפא ביתא ולא דייקי בין זדונות לשגגות ובאותו אל"ף בי"ת מתודין תחלה במקומות הרבה על הזדונות ואח"כ על השגגות ומשנין סדר הוידוי ועוד שפורטין החטאים ואין נזקקין לכך הלכך לא דייקי בהנהו אל"ף בי"ת ושמעינן דנהיגי רבוותא דווקני דלא אמרי טפי מהני ארבע אבל חטאנו אנחנו ואבותינו ועוינו ופשענו וסרנו ממצותיך וכו' ולא שוה לנו ואתה צדיק וכו' וכל הני אל"ף בי"ת כללי בהאי כללא והנוהג כמנהג זה בסדר וידוי הרי זה משובח כי זהו סדר וידוי יום הכפורים על פי ההלכ' ואליבא דרמב"ן מיהו אם בא לומר וידוי בסדר אל"ף בי"ת עשוי על הסדר שלא יתודה תחלה על הזדונות ואח"כ על השגגו' אומר ואין בכך כלום ובלבד שיהיו האל"ף בי"ת מתוקנין כהלכתן והאידנא ליכא אל"ף בי"ת מתוקנין וליכא מאן דידע לתקונינהו והלכה רווחת ולישנא דוקיא דוידוי אליבא דהלכתא כדכתבינן עכ"ל. ואזל מצות יה"כ ושבחו המתודה אף על מה שהתודה ביה"כ אחר וסמכו על הפסוק כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד שאין לבי בטוח שנתכפר לי כי גדול עוני מנשוא ואע"פי שהתודה ערב יה"כ קודם אכילה כמו שכתבנו צריך להתודות על כל התפלות של לילה ושל יום שמא אירע לו דבר חטא בין זו לזו ועוד על שם וחטאתי נגדי תמיד.
<h2>דף פז:</h2>
כתב א' מן המפרשים מקובל אני מפי גדולים שהוידוי הנכון והנראה יותר בין ליחיד בין לצבור בין לש"צ הוא הוידוי המקוצר המסודר בסדר זה אבל חטאנו אנחנו ואבותינו ועוינו ופשענו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו וכו' בשלשה לשונות אלו חטאנו ועוינו ופשענו כולל אדם כל מה שצריך להתודות השגגות והזדונות והמרדים ודי לנו בכך אין לנו להוסיף על אלו וכך היה מתודה כהן גדול בסדר עבודה לא היה מזכיר בגידה וגזילה וגניבה וחמס וטפול שקר ושאר הלשונות כי ענין הוידוי מספיק בזולתן ועוד שיש לו קבלה של אמת שאין האדם צריך לפרוט את החטא דהלכה כר"ע מחבירו בכל מקום חוץ מן המקומות שחולק עם ר' אליעזר ולזה נוטה דעת הב' העתים שכתב בחבורו ז"ל איצטריכינן לפרושי האי דנהוג עלמא למימר אבל חטאנו ועל שחטאנו כולהו באלפא ביתא ולא דייקי בין זדונות לשגגות ובאותו אל"ף בי"ת מתודין תחלה במקומות הרבה על הזדונות ואח"כ על השגגות ומשנין סדר הוידוי ועוד שפורטין החטאים ואין נזקקין לכך הלכך לא דייקי בהנהו אל"ף בי"ת ושמעינן דנהיגי רבוותא דווקני דלא אמרי טפי מהני ארבע אבל חטאנו אנחנו ואבותינו ועוינו ופשענו וסרנו ממצותיך וכו' ולא שוה לנו ואתה צדיק וכו' וכל הני אל"ף בי"ת כללי בהאי כללא והנוהג כמנהג זה בסדר וידוי הרי זה משובח כי זהו סדר וידוי יום הכפורים על פי ההלכ' ואליבא דרמב"ן מיהו אם בא לומר וידוי בסדר אל"ף בי"ת עשוי על הסדר שלא יתודה תחלה על הזדונות ואח"כ על השגגו' אומר ואין בכך כלום ובלבד שיהיו האל"ף בי"ת מתוקנין כהלכתן והאידנא ליכא אל"ף בי"ת מתוקנין וליכא מאן דידע לתקונינהו והלכה רווחת ולישנא דוקיא דוידוי אליבא דהלכתא כדכתבינן עכ"ל. ואזל מצות יה"כ ושבחו המתודה אף על מה שהתודה ביה"כ אחר וסמכו על הפסוק כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד שאין לבי בטוח שנתכפר לי כי גדול עוני מנשוא ואע"פי שהתודה ערב יה"כ קודם אכילה כמו שכתבנו צריך להתודות על כל התפלות של לילה ושל יום שמא אירע לו דבר חטא בין זו לזו ועוד על שם וחטאתי נגדי תמיד.
